חלקן משתלבות בהחלטות קבינט הדיור, חלקן מקצינות את החלטותיו, וחלקן סותרות או מייתרות החלטות קודמות. לא ברור אם המלצות צוות 90 הימים שמינתה הממשלה, אשר פורסמו השבוע, יובילו להורדת מחירי הדירות, אבל הנזק למערך התכנון ולשטחים הפתוחים - גלוי וברור

 

 

 

 

 

 לקראת סיום ישיבתו האחרונה של צוות 90 הימים, שהתקיימה השבוע, נכנס לחדר שר האוצר, יאיר לפיד, כדי לברך ולהודות לנוכחים.מסביב לשולחן ישבו כמה מהבכירים מבין פקידי הממשלה, החל מיו”ר הוועדה, ראש אגף התקציבים באוצר, אמיר לוי, דרך מנהל מינהל מקרקעי ישראל, בנצי ליברמן, ומנכ”ל משרד השיכון, שלמה בן אליהו, ועד לראש מינהל התכנון, בינת שוורץ, והמשנה ליועץ המשפטי לממשלה, ארז קמינץ.

 

 

אלה ואחרים השקיעו בשלושת החודשים האחרונים כמויות לא מבוטלות של עבודה ואנרגיות בגיבוש המלצותיו הסופיות של הצוות ‏(25 שעות דיונים, לפי נתוני האוצר‏), וכשסיכם ראש המועצה הלאומית לכלכלה, פרופ’ יוג’ין קנדל, גם הוא חבר הוועדה, את תחושותיו לגבי טיב הדיונים, אמר כי בכל שנותיו בתפקיד לא זכור לו דיון כה מעמיק וממצה בסוגיית מחירי הדיור.ולמרות כל זאת, כשפירסם הצוות את עיקרי ההמלצות, עוד באותו יום, קשה היה למצוא מישהו מחוץ לאוצר שיביע שביעות רצון מהתוצר הסופי.בעוד שברוב הארגונים האזרחיים, כמו הקואליציה לדיור בר־השגה, איגוד מהנדסי הערים, המטה לתכנון אחראי והמגזר החקלאי, נעו התגובות להמלצות שגובשו על הסולם שבין ביקורת חלקית לגינויים חריפים, גם משרדי ממשלה ששלחו נציגים לוועדה, כמו משרדי השיכון, הפנים והגנת הסביבה, קיבלו אותן בחמיצות או בשתיקה, כל אחד מטעמיו. חלקם מטעמים מבניים - של שינוי כבד במערך ובהיררכיית התכנון בישראל, וחלקם מטעמים תכנוניים - האזורים שבהם הצוות ממליץ לבנות.

 

 

 

בראש ההמלצות עומדת הקמתו של מוסד תכנון ארצי ייעודי, שהוא ורק הוא יוסמך לדון בתוכניות הבינוי של “מתחמי הדיור הלאומי" - מתחמי דיור להשכרה לטווח ארוך - שיוגשו על ידי החברה הממשלתית “דירה להשכיר” המוקמת בימים אלה. בסיכום של הרגע האחרון הוחלט שגם מינהל מקרקעי ישראל ומשרד השיכון יוכלו להשתמש בוועדה החדשה לקידום תוכניות בקנה מידה של אלפי יחידות דיור.תחת הכותרת “תוכנית אחת, ועדה אחת, יזם אחד”, יוקם גוף בעל סמכויות חסרות תקדים, כולל יכולת לחרוג מכל תוכנית מתאר, מלבד תוכנית המתאר הארצית תמ”א 35. בנוסף, יוסמך הגוף להוציא ליזמים היתרי בנייה בעצמו, במקרים שבהם תסרב הרשות המקומית לשתף פעולה.פעילים ציבוריים מצביעים על הסתירה בין הקמת גוף כזה, לבין הרפורמה בחוק התכנון והבנייה שמקדם משרד הפנים - רפורמה שאמורה, לכאורה, להגדיל את סמכויות הרשויות המקומיות. גוף זה, הם טוענים, קובר באחת את עקרונות הרפורמה ושם אותן ללעג.מעבר לכך, הקמתו של הגוף החדש תפגע ביכולת של הציבור להשמיע את דברו באשר לתוכניות המקודמות. “יצירת מערכת תכנון שלישית, בנוסף לווד”לים, העוקפת את המערכת הרגילה, תפגע עוד יותר בשמירה על האינטרסים של הציבור”, אמרה השבוע יעל דורי מהמטה לתכנון אחראי.

 

 

תדורי ואחרים מסבירים כי המלצות הצוות מעקרות את העיקרון מתוכן, כשאפילו מעט הסמכות שניתנה בעבר לרשות המקומית - הוצאת היתרי בנייה ליזמים הבונים בשטחה - תילקח ממנה, אם “תעשה בעיות” ולא תיאות לקבל את המתחם החדש. במקרה כזה, ממליץ הצוות על מתן סמכות לוועדת התכנון הלאומית להוציא את היתרי הבנייה במקום הרשות - ובכך, למעשה, לכפות עליה את המתחם החדש.המלצה נוספת נוגעת לנהלים שלפיהם יתקיים הליך פדיון הקרקע מול חוכרים חקלאיים. זה צפוי להיות אגרסיבי מאי פעם, כשלצד “גזר”, שייקבע בדמות פיצויים מוגדלים מהמקובל עבור חקלאים שיידרשו למסור את הקרקע לטובת בנייה, תהיה המדינה רשאית להשתמש ב”מקל”, וליטול את הקרקע בתום חצי שנה מיום שינוי הייעוד.המלצות נוספות נוגעות לאופיים של חוזי ההשכרה שייחתמו בין המשקיעים המוסדיים לבין משקי הבית השוכרים, ולפיהן לכלל השוכרים יוצע חוזה באורך מינימלי של חמש שנים, שבסופן יזכו לאופציה לחתימה על חוזה לחמש שנים נוספות. גם כאן הושג סיכום של הרגע האחרון, שלפיו רבע מהדירות שיוצעו להשכרה לטווח ארוך במסגרת תוכנית הדיור הלאומית יהיו בשכר דירה מפוקח, הנמוך ב–20% מרמת שכר הדירה בשוק החופשי, ואלה יוקצו על פי הקריטריונים לזכאות לדיור מוזל של משרד השיכון.כוח לתכנן או כוח להשחית?מהרבה בחינות יכולות המלצות אלה להיחשב כחלומו הרטוב של כל מי שהטיף בשנים האחרונות על הצורך בהפחתה בביורוקרטיה בתחום התכנון. שהרי, מה טוב יותר מוועדה אחת יחידה וכל יכולה, שביכולתה לעקוף את סבך הוועדות ושהחלטותיה גוברות על כל תוכנית אחרת? שום דבר, בהנחה שוועדה זו תעשה שימוש מושכל בכוחה הרב. ואולם, סיכומים מוקדמים בין משרדי השיכון והאוצר, שלפיהם תתרכז עבודת החברה הממשלתית “דירה להשכיר” בשטחים הפתוחים בשולי הערים, מעוררים חשש בלב רבים.בתחום תכנון הערים כיום קיימת הסכמה כמעט גורפת על כך שגישת התכנון הפרברי, שתמך בהקמת עוד ועוד שכונות מרווחות בשולי הערים, פשטה למעשה את הרגל והתגלתה כמקור לחוליים כלכליים וחברתיים רבים. כמעט בכל המקרים קרסו מרכזי הערים, שננטשו על ידי האוכלוסייה המבוססת, רמת החינוך והשירותים בהם ירדה, ועסקים איכותיים נסגרו והוחלפו על ידי עסקים לגיטימיים פחות, כשכל אלה מלווים בעלייה ברמת הפשיעה. בהיבט הסביבתי, מלבד עצם הפגיעה בשטחים פתוחים, מגדילים תהליכי הפרבור את רמת השימוש ברכב הפרטי.לכן, ניתן להבין מדוע בקרב רבים מקנן החשש כי שלל הסמכויות שבידי הוועדה, ובהם גם הסמכות לחרוג מגבולן הנוכחי של הערים לעבר שטחים פתוחים, יהוו פתח תכנון פרבורי מאסיבי, והכוח שבידי הוועדה יתגלה ככוח להשחית.

 

את הדאגה הזו ביטא השבוע היטב איגוד מהנדסי הערים - גוף אפרפר למדי בימים כתיקונם, שיצא הפעם מגדרו כדי להתריע נגד המהלך. “הבנייה בשולי הערים היא טעות ובכייה לדורות”, אומר אבנר אקרמן, מנכ”ל האיגוד ואדריכל העיר ראשון לציון. “בעוד שפיתוח מרכזי ערים יחזק אותן, שכונות בשוליהן עלולות להחליש אותן. השכונות החדשות יהיו הומוגניות ביסודן, ולאורך זמן הן יהיו לא אטרקטיביות. הן יעמיסו הוצאות מיותרות על תשתיות חדשות, במקום להסתמך על תשתיות קיימות או לשדרג אותן. בנוסף, תרוקן הבנייה החדשה מתוכן את המאמצים הרבים המושקעים בהתחדשות עירונית”.דבריו של אקרמן חשובים במיוחד, שכן בקרב רבים רווחת הדעה שיוזמה לבניית עשרות אלפי דירות חדשות מחייבת בנייה בשטח פתוח. ואולם, באופן פרדוקסלי, דווקא ערי ישראל, הענייה בשטח, נחשבות מאוד לא צפופות ביחס למקובל במערב - עובדה שהופכת את ההשקעה בתחום הפינוי־בינוי לאלטרנטיבה לגלישה לשטחים הפתוחים.עבודה שנעשתה באגף התכנון של המשרד להגנת הסביבה בראשות איריס האן, והוצגה לצוות 90 הימים, מצאה כי בישראל עתודות קרקע של עשרות אלפי יחידות דיור - לא מחוץ לערים, כי אם בתוכן. כך למשל, בקרית גת לבדה, מספר המגרשים הפנויים במרכז העיר עשוי להספיק לבנייתן של לא פחות מ–2,000 יחידות דיור, וזאת מבלי להרוס אף מבנה קיים ותוך שימוש בתשתיות קיימות. זאת, בעוד שבימים אלה מקדמת הממשלה הקמה של כ–7,000 דירות חדשות בשטחים הפתוחים הסמוכים לעיר, בהשקעה של כ–1.5 מיליארד שקל בתשתיות חדשות של תחבורה, מים וחינוך.בשביל מה צריך וד”לים?סיבה נוסף שבגינה זכו המלצות הצוות על הקמת גוף התכנון החדש לביקורת, היא יצירת כפילות, ואפילו שילוש, של גופי תכנון קיימים. רק השבוע קיימה הכנסת דיון נוסף ביוזמתו של שר הפנים, גדעון סער, להאריך את תוקף חוק הווד”לים, תוך הרחבת סמכויות ועדות הדיור הלאומיות הפועלות מכוחו, גם הן לפי סדר זמנים מהיר. על רקע הקמת גוף אחד שיהווה מעין סופר־וד”ל, נראה כי לאיש לא ברור עוד מדוע יש להרחיב את סמכויות הווד”לים ומדוע צריך וד”לים בכלל.גורם במשרד האוצר שנשאל בנושא השבוע, השיב כי “הכלי של הווד”לים מתאים לתוכניות מסוימות, בהיקף של מאות דירות, אבל כאן מדובר בגוף שיוסמך לאשר אלפי יחידות דיור - היקף שמצריך הקמת דרכים חדשות, קווי תחבורה חדשים ועוד”. לדברים אלה יש להתייחס בעירבון מוגבל: הווד”ל של מחוז דרום, למשל, אישר גם אישר במהלך השנתיים האחרונות אלפי יחידות דיור בקרית גת.כך או כך, נראה כי ריבוי הגופים יוצר בלבול רב בקרב מקבלי ההחלטות, שלא לדבר על הציבור הרחב, שאינו עוסק באופן יומיומי בנושאי תכנון ובנייה, וכבר מזמן מתקשה לעקוב אחרי המתרחש. במהלך דיון שנערך בכנסת השבוע בהארכת תוקפו של חוק הווד”לים, תיאר זאת ח”כ דב חנין ‏(חד”ש‏) בצורה שנונה במיוחד: “הממשלה מקדמת שורה של שינויים, שמתנגשים אחד עם השני. עוד לא התאוששנו מהווד”לים, ועכשיו מביאים לנו עוד מסלול אולטרה מהיר שיעקוף גם אותם. הגעתי למסקנה שחבורה של אנרכיסטים השתלטה על המערכת השלטונית בישראל”.ההמלצות צפויות להגיע בימים הקרובים לשולחן קבינט הדיור, כדי לערוך דיונים שיהפכו בעתיד לחקיקה. ואולם בינתיים, הדבר היחיד שנראה ממשי זה ההתנגדויות הרבות להמלצות והבעיות הרבות שילוו את מימוש ההמלצות עד לתחילת הביצוע.