גולשים יקרים!!!
על מנת להעניק לכם מידע כללי  העשוי לשרת אתכם ריכזנו עבורכם ממקורות שונים פסקי דין  מאמרים כתבות ועוד....
לגולשים באתר זה לא תהיינה כל טענות ומענות מכל סוג וצורה שהיא כנגד האתר מנהליו ועובדיו.
האינפורמציה שמפורסמת כאן פורסמה ברבים וכן באינטרנט והיא אינה מהווה כל תחליף לייעוץ משפטי.  
 

 

 

פסק דין זה שייך לפסקי דין מתווכים שהפסידו

פרסום פסק הדין באתר : 09/06/2014

תאריך פסק הדין : 26/05/2014

בפני כב' השופטת 1.סמדר קולנדר-אברמוביץ

תובע: 1.צבי זינגר

                     -נגד-

הנתבע:1.צילה רביד

 

פסק דין

תביעת מתווך לתשלום שכרו. התובע צבי זינגר שהינו מתווך הגיש תביעה זו כנגד צילה רביד, הנתבעת בהליך של סדר דין מהיר על סך 18,800 ₪ שכן לטענתו ביום 6.6.07 חתמה הנתבעת על הסכם לקבלת שירותי תיווך בגין השכרת/מכירת נכס ברחוב הבונים 7 בנתניה. במהלך השנים הוא פעל למכירתו ופרסם הנכס באמצעים שונים. כן תלה שלט גדול למכירתו. התובע הצליח להשיג רוכש פוטנצאלי אשר ראה את הנכס ואף החתים אותו על הסכם שירותי תיווך. בסופו של יום רכש הקונה את הנכס אולם הנתבעת סירבה לשלם שכרו ועל כן הגיש תביעה זו לתשלום. עוד טען שהקונה שילם לו שכרו לאחר שהגיש נגדו תביעה לבית המשפט.

הנתבעת בכתב הגנתה טענה שחתמה לתובע על טופס הזמנת שירותי תיווך ביום 6.6.07 להשכרת הנכס בלבד. התובע לא הצליח להביא שוכרים לנכס. במשך השנים לאחר מכן הנכס הושכר לאחרים. רק בשנת 2009 החליטה למכור את הנכס לקונה אשר אותו מכירה הכרות קודמת. התובע לא היה כל גורם יעיל ולא היה לו כל חלק במו"מ ומשכך לטענתה אין כל מקום לשלם לתובע סכום בהתאם להסכם.

דיון משפטי:
הזמנת התיווך מיום 6.6.07 – טופס 0074 הינה ברורה ולפיה השירותים שהוזמנו מהתובע הינם שירותי השכרה בלבד.

עלי לציין שהוצג בפני טופס זהה לטופס זה אשר בו מצויינים גם השכרה וגם מכירה. בבית המשפט העיד התובע בענין זה שלאחר שישבו בבית קפה סיכמו שהוא יטפל גם במכירת הנכס ועל כן שלח לה את הטופס בפקס שתאשר זאת (ראה עמ' 9 שורות 18-22). גירסא זו הינה גרסה חדשה שלא בא זכרה קודם לכן לא בכתב התביעה ולא בתצהירו. אין ספק שתמוהה העובדה שקיים טופס נוסף עליו מסומנת המילה גם למכירה ועל כן היה מקום לקבל הסבר מן התובע לטופס זה. הסבר מעין זה לא ניתן קודם לכן. משכך סבורני שההסבר הומצא רק לצורך הדיון ועל מנת ליתן גרסא כיצד קיים טופס נוסף.
לא קיבלתי כל הסבר מספק מהתובע מדוע בחר לטענתו לשלוח עותק מהסכם תיווך שהיה קיים בין הצדדים לפני כשנתיים להשכרה, ולא להחתים את הנתבעת כפי שנדרש על טופס הזמנת שירותי תיווך למכירת הנכס.
כן מדוע לא שונה התאריך שכן לטענתו רק כשנתיים אחר כך חתמה לו הנתבעת על הזמנת שירותי המכירה.
עוד העיד התובע שהטופס הועבר בפקס לנתבעת לחתימתה. (ראה עמ' 9 שורה 20 לפרוטוקול).
במצב זה היה המקור אמור להיות בידי התובע. המקור לא הוצג בפני ועובדה זו עומדת לחובת התובע.

בהתאם לחוק המתווכים במקרקעין התשנ"ו - 1996 דרישת הכתב הינה דרישה מהותית ות אי לקבלת דמי התיווך. כאשר לא צוין שהשירותים הנדרשים הינם גם שירותי מכירה איני סבורה שהזמנת התיווך באשר למכירה עומדת בתנאי החוק.

לאור האמור לעיל סבורני שהתובע כלל לא הרים את נטל ההוכחה להוכחת טענתו שהנתבעת חתמה לו על הסכם הזמנת שירותי תיווך במסגרתו ביקשה שימכור את הנכס.

למעלה מן הצורך אוסיף שטענת התובע היתה שכאשר שלא הצליחו למצוא דיירים להשכרה תקופה ארוכה החליטה הנתבעת למכור את הנכס. (ראה עמ' 9 שורות 1-2 לפרוטוקול).
הנתבעת העידה שלאחר שהתובע לא מצא שוכרים אזי היא מצאה לבדה שוכרים, חברת גדות ששכרה את הנכס. ( ראה עמ' 17 שורות 17-18 לפרוטוקול).
התובע כאשר עומת עם עובדה זו טען שיכול אכן שהנכס הושכר בשנת 2008 אולם שהיה על הנתבעת ליידע אותו. (ראה עמ' 7 שורות 16-17) . יכול והיה על הנתבעת ליידע את התובע אולם מאחר ולא הביא לה כל שוכרים פוטנציאלים לא מצאה לנכון ליידע אותו. כן מכאן איני יכולה לקבל גרסתו לפיה הנתבעת ביקשה למכור את הנכס שכן לא מצאה שוכרים לנכס תקופה ארוכה.

 

מעדות התובע כלל לא התרשמתי שהיה בקשר עם הנתבעת במשך כל השנים שעברו שכן לא ידע כאמור שהנכס הושכר. עם כן כיצד יכול הוא מספר שנים לאחר מכן להחליט על דעתו למצוא רוכשים לנכס מבלי שהחתים את הנתבעת על טופס מסודר בענין זה? התובע לא סיפק כל הסבר לכך.

חיזוק למסקנתי מוצאת אני בעדות הנתבעת אשר העידה בצורה ברורה וחד משמעית שביקשה מהתובע שירותי השכרת הנכס בלבד, שכן אותה עת כלל לא חשבה למכור את הנכס. כן המשיכה והעידה שכאשר לא הביא תובע שוכרים, היא מצאה שוכר לנכס, חברת גדות ששכרה את הנכס. בשלב מסוים ארעה הצפה ובעקבותיה החליטה למכור. (ראה עמ' 18 שורות 21-22 לפרוטוקול).

עדותה היתה בהירה ובית המשפט נותן אמון בעדותה זו.
התובע הביא כתמיכה בעדותו את עו"ד אירם גל שביקש לשכור נכס והתובע הראה לו את נכס הנתבעת. מעדות העד עלה בשנת 2009 הראה לו התובע את נכס הנתבעת במטרה לשכור או לקנות. לא עלה מעדותו שהנתבעת היתה מעורבת בכך. יכול ולתובע נותר מפתח של הנכס באמצעותו הראה לעד את הנכס. כן לא עלה מעדות העד שביקש לרכוש את הנכס, אלא שביקש נכס לשכור או לקנות (עמד 4 שורות 26-27 לפרוטוקול).

עלי לציין שהנתבעת הודתה שאכן התובע הציב שלט על גבי הבנין בו מצוי הנכס, אולם כלל לא ידעה מה היה רשום בשלט והאם הכוונה כלל למכירת הנכס שבבעלותה שכן השלט הוצב על גג הבניין ולא על הנכס עצמו . (ראה עמ' 19 שורות 26-28 לפרוטוקול).

עוד עלה מהעדויות שהנתבעת הכירה הקונה, אילן לב, שנים רבות קודם לכן שכן הינו שוכר בבנין נכס אחר. במשך השנים ביקש לרכוש את הנכס אולם היא סירבה עד שיום אחד לאחר ההצפה פגש בה ואז הסכימה למכירה , (ראה עמ' 19 שורות 11-13 לפרוטוקול).
הנתבעת לא יכלה להסביר מדוע הקונה חתם לתובע על הסכם להזמנת שירותי תיווך באשר לנכס שבבעלותה ומדוע הגיע עם התובע להסכם פשרה לפיו שילם לו סכום כלשהו בגין דמי התיווך שדרש.
התובע מנגד לא זימן את הקונה לעדות ועל כן לא ניתן לדעת מדוע חתם הוא על הסכם להזמנת שירותי תיווך. באשר להסכם הפשרה אציין שעיון בתיק מעלה שההסכם הפשרה הינו נמוך מגובה התביעה שכן סכום התביעה היה סך של כ – 25,000 ₪ בעוד שהסכם הפשרה היה בגובה של 9200 ₪, כך שיכול והיו לקונה שיקולים שונים בהגעתו להסכם הפשרה.

עוד אוסיף שעלה מעדות התובע שלא ידע כלל את פרטי העסקה בין הנתבעת לקונה, כך לא ידע את המחיר, את מועד הפינוי ועוד פרטים ומשכך לא הוכיח כלל שהיה הגורם היעיל לקשירת העסקה שבין הצדדים.

לאור כל האמור לעיל דין התביעה להדחות. התובע ישלם שכ"ט לנתבעת בסך 4,000 ₪.

ניתן היום, כ"ו אייר תשע"ד, 26 מאי 2014, בהעדר הצדדים.